במשך שנים עבדתי לבד. משמונה בבוקר ועד חצות הלילה ללא הפסקה, בימי שישי ובמוצאי שבת. טיפלתי במקרים מורכבים, בכאבי גוף ובשברי נפש ליוויתי לידות שמחות ולידות עצובות מאוד. עד שהבנתי – אני לא יכולה, ולא רוצה, לעשות את זה יותר לבד. בית הספר שלי לרפואה טבעית והמועדון הזה נולדו כי אני מחפשת שותפות אמיתיות לדרך.

אני זוכרת את עצמי יושבת בשיעור לסינית עתיקה ב'מדיסין'. המורה נעמד, הסתכל על חמישים הסטודנטים בכיתה ואמר: 'תסתכלו על החברים שלכם – הסטטיסטיקה אומרת שרק שניים מכם יהפכו באמת למטפלים'.

באותו רגע החלטתי שאהיה אחת מהשתיים האלו. אבל החלטתי עוד משהו: שאני לא מוכנה שזאת תהיה הסטטיסטיקה. לא בבית הספר שלי, ולא בקרב המטפלות שסובבות אותי.

הקמתי את המרחב הזה כדי לתת לך את הביטחון לקחת מקרים מורכבים שגדולים עלייך כרגע, מתוך ידיעה שאת לא לבד. שיש לך גב מקצועי, מטפלת ותיקה שמנחה אותך וצוות שלם של אחיות למקצוע שתומכות בך ומעבירות לך הפניות הדדיות.

ככה תוכלי להתפתח מקצועית בצורה אחראית ובביטחון, ולהמשיך לצמוח כמטפלת וכאדם, ביחד עם עוד נשים שדוברות את השפה שלך בדיוק